הרייקי- הרהורים ומסקנות

כאשר אני חושבת על מהו הרייקי עבורי , הרי שלמעשה זהו עולם ומלואו
וקשה לי מאד לחשוב על תחום מסוים באישיותי ובהתנהלותי בשנתיים האחרונות שהרייקי לא לקח בו חלק ...
אין ספק שבזכות הרייקי והתהליך שעברתי בקורסים למדתי על עצמי המון, הבנתי תהליכים שעברתי ושהביאו אותי להתנהגויות מסוימות, למדתי מה באמת חשוב ואייך שבכל אדם בעצם מסתתר אותו ילד קטן שרק רוצה שיאהבו אותו, שלא ישכחו אותו ושמדי פעם יחבקו אותו ויאמרו לו שהוא חשוב. ככל שהילד הזה יותר לבד ומפוחד כך האגו שבא לגונן עליו יותר גדול ומאיים וכך למדתי לראות אנשים מעבר לאגו שלהם, למדתי לחקור מה מניע אותם להתנהגויות שלהם. היום אני יודעת שמה שמניע אותנו להתנהגות כזו או אחרת כמעט תמיד זה הרצון שיכירו בחשיבות שלנו, בנחיצות של הזולת בנו...וברגע שדבר זה מתבהר רמת המתחים שלי ירדה, הרצון להיות צודקת וחכמה ירד ובמקומם נכנסו הרבה רוך,חמלה, אהבה, נתינה גדולה שלא מתוך צפייה לקבל והרבה הרבה פחות כעס...

בעזרת הרייקי למדתי עוד שיעור חשוב – לסמוך, להיות סבלנית, לדעת שלא הכל נפתר כאן ועכשיו, שליקום הקצב שלו, הזמן שלו ושאם אדע לשחרר, להירגע ולבטוח שמה שקורה הוא תמיד לטובתי הרי שזה מה שיקרה. דוגמאות לכך אני יכולה לתת בלי סוף – החל בטיפול ובתהליך שעברתי עם אימי שבאמצעו סירבה להיות מטופלת ועם הזמן זה הסתדר ואף חיכתה לטיפולים שעזרו לה והקלו עליה ואף יצרו בנינו אינטימיות מסוג אחר וחדש, דרך הדירה שלנו שלפתע עזבו אותה השוכרים ומאד נלחצתי ורק כששחררתי והאמנתי בוודאות שהדברים הם לטובה מצאנו שוכרים חדשים ובשכר גבוה יותר... ואפילו עד לפני יומיים עוד נוכחתי לדעת שהיקום אומר לי לסמוך על עצמי וכי יש בי את כוחות הריפוי האמיתיים והנכונים אם רק אדע לסמוך : בני היה עם חום כל היום ועשיתי לו הרבה רייקי במהלך היום , לקראת ערב החום ממש עלה (החמרה בדרך להחלמה) , בתוכי ידעתי שזה כך אך עדיין ניקר הספק ... לקחנו אותו למוקד, שכבר שם החל חומו לרדת בלי שום עזר חיצוני, הוא חזר עם אבחון של סטרפטקוקוס. לקראת ערב עשיתי לו שוב רייקי ותוך כדי כך החל להזיע, ונרדם. למותר לציין שקם למחרת אחרי לילה שליו ורגוע – כאילו כלום ושתוצאות משטח הגרון היו שליליות....

המשך יבוא...שושי.