שעור נוסף שהרייקי לימד אותי הוא נתינה טהורה מבלי לקוות או לרצות תמורה, סתם כך כי אני יכולה לעזור כי אני יכולה להקל, לשלוח רייקי, לשים יד כשכואב – זה סיפוק אדיר ויותר מכך - הענווה –ככל שבא לי לומר ולפעמים לצעוק:" איזה מוצלחת אני שעזרתי...?!" אני יודעת שאני צינור ותו לא וזה אימון נפלא לאגו......

לסיכום, אני רוצה להודות לשנטי מורתי המדהימה פשוט על היותה, על כך שהיא מקדישה מזמנה ומרצה להעברת הרייקי הלאה, ועל כך שהיא עושה זאת ללא משוא, נצמדת ככל האפשר למקור, בצורה פשוטה ואמיתית.
הרייקי הוא כלי שתמיד נמצא איתי כל יום כל היום. מלבד היותו שיטת ריפוי, לעניות דעתי הוא אורח חיים שלם של שלווה, נתינה, אמונה גדולה ביקום וכוחותיו. בקורס נחשפנו להמון נושאים חשובים ומועילים כמו צ'קרות ומשמעותן, הגנות, טיהור הבית ובכלל, התנהלות מול כעסים , אגו, ואולי אחד הדברים החשובים והמשמעותיים – מכתבי הסליחה.... לקח לי הרבה זמן עד שיכולתי להביא את עצמי לכתיבת אותו מכתב סליחה לאימי אך משנכתב, כאילו נפרץ בי סכר ותחושת הזיכוך והרוגע הייתה ממכרת עד כי הבנתי כמה אני מענישה את עצמי כאשר איני סולחת. אין ספק שמאותו קטע מכונן חלה בי התרככות וכל ההשקפה שלי על יחסים בין אישיים השתנתה. אני חושבת שהיום בהחלט אפשר לומר שאני מתנהלת מתוך אהבה והבנה את הבריות ולא תוך כעס וטינה. כמובן שלא הכול כזה מושלם וגם לי יש את הימים שלי ואת הרגעים בהם הכעס/ האגו / המירמור משתלט, אולם היום אני יודעת שאפשר גם אחרת ובעזרת הכלים שיש לי יודעת להחזיר לעצמי את הדופק הנכון והשלו.

שלכם שושי.